חשוב לזכור שבעיקרון, מוסד האפוטרופסות פוגע למעשה בכבודו של אדם, ומצמצם את חופש הבחירה והפעולה שלו. מצד שני, במקרים בהם אדם, אם בשל מחלת נפש, או מצב מנטלי מסוים, מסכן את עצמו בצורה קיצונית, או מנהל את עסקיו בצורה שגורמת לו נזק משמעותי – בית המשפט רשאי ישקול מינוי אפוטרופוס. למותר לציין כי בית המשפט יעשה זאת רק כברירה אחרונה ורק במקרים חריגים.
כאמור, בישראל כל אדם מעל גיל 18 (בגיר) נחשב כשיר מבחינה משפטית.
העובדה שמישהו מתמודד עם מחלת נפש עדיין אין פירושה כי יש למנות לו אפוטרופוס (או לחילופין שהוריו יהיו אחראים על פעולותיו). בתי המשפט נוטים כיום למנות כמה שפחות אפוטרופסים – מתוך הנחה שאפשר למצוא דרכים אחרות שתאפשרנה מצד אחד להגן על האדם, ומצד שני לאפשר לו עדיין חופש בחירה.
זו אפוטרופסות על גוף ורכוש. הסמכויות של אפוטרופוס כללי לגבי ענייניו של אדם כלשהו הן רחבות ביותר משום שהן נוגעות לכל תחומי החיים. זוהי האפוטרופסות הנפוצה ביותר בישראל
אפוטרופסות לצורך החלטה ספציפית. שלא כמו אפוטרופסות כללית, זו מוגדרת באופן ספציפי על תחומי אחריות מסוימים, לדוגמה, על רכושו של אדם בלבד, או על גופו בלבד
זו אפוטרופוס המוגבלת בזמן. הדבר נקבע על ידי בית המשפט. אפשר למנות אפוטרופוס באופן זמני, כלומר לתקופה מוגבלת, ולא רק באופן קבוע. הכל בהתאם להחלטת בית המשפט בצו המינוי
בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לצורך ייצוג ענייניו המשפטיים של כל אדם, זאת במקרים בהם בית המשפט סבור כי לאותו אדם, אין ייצוג ראוי (או שיש חשש שטובתו לא תישמע בפני בית המשפט).
אפוטרופסות זו, עניינה דאגה לחסוי בכל נושא הקשור לבריאות, למגורים, לתזונה, לביגוד, לניקיון וכד'. לדוגמה, במקרה שהמטופל זקוק לטיפול רפואי אך אינו מסוגל לדאוג לענייניו – אז יש צורך למנות אפוטרופוס.
ממנים לאדם אפוטרופוס לרכוש כדי לדאוג לכל ענייני הכלכלה והרכוש של אותו אדם: ניהול חשבון בנק , השקעות, תשלום חשבונות, פיקוח על קבלת זכויות וקצבאות המגיעות לו, ניהול נכסים ועוד
אפוטרופסות בעצם הגדרתה פוגעת בכבודו של אדם בכך שהיא מצמצמת את חופש הבחירה והפעולה שלו. מצד שני ישנם מקרים בהם אדם, אולי בשל מחלת נפש או מצב שכלי מסוים, פועל באופן המסכן את עצמו בצורה קיצונית, או לחילופין מתנהל מבחינה כלכלית באופן שגורם לו נזק. במקרה כזה בית המשפט ישקול מינוי אפוטרופוס. בית המשפט יעשה זאת רק כברירה אחרונה ורק במקרים חריגים
להגיש בקשה להתמנות לאפוטרופוס (לבית משפט לעניינו משפחה) יכול בן משפחה, בן או בת זוג, קרוב משפחה (כולל בן זוג, אב, אם, בן, בת, אח, אחות, סב, סבה, נכד, נכדה),.
הגשת הבקשה עולה כ – 500 ₪. אפשר להגיש באופן אישי ואין חובה להסתייע בעו”ד.
במידה ואין בן משפחה בנמצא, או שבן המשפחה לא מעוניין או אינו מסוגל להגיש בקשה, רשויות הרווחה יכולות ליזום את התהליך.
בעבר קראו לאדם כזה "חסוי". אך בשנת 2016 שונה החוק, ובוטלה הכינוי הזה. כיום מדברים על “אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס”, או "מי שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס."
אדם זה איננו פסול דין, מה שאומר שיש תוקף משפטי לפעולותיו (למשל קניית מוצרים או נטילת התחייבות כספית). עובדת האפוטרופסות אינה מבטלת את תקפות הרכישה או ההלוואה באופן אוטומטי.
תפקידו של האפוטרופוס נקבע על ידי בית משפט; הוא קובע אם האפוטרופוס ימונה לתקופה זמנית או קבועה, וגם על אילו תחומים הוא יהיה אחראי.
באופן כללי, תפקידו לייצג את האדם בכל פעולה משפטית ובכל עניין, כל לפי הסמכויות שבית המשפט העניק לו.
בית משפט יכול למנות אפוטרופוס רק לענייני גוף או רק לענייני רכוש או לשניהם יחד.
אפוטרופוס שהוא בן משפחה לא מקבל שכר. כל ההוצאות הן מכיסו של האדם שמינו לו אפוטרופוס. האפוטרופוס לא אמור לשלם מכיסו את חובותיו של האדם שמינו לו אפוטרופוס.
שכר לעמותות שמשמשות כאפוטרופוס– איסור גביית שכר טרחה מאנשים שמונה להם אפוטרופוס.
החל משנת 2016, נאסר לגבות יותר שכר טרחה מאנשים שמונה להם אפוטרופוס במידה והם מחוסרי אמצעים. במקרעם כאלה על תאגיד האפוטרופסות לפנות למשרד המשפטים ולבקש את הכסף עבור העבודה.
אדם חסר אמצעים מוגדר כמי שמתקיים רק מקצבה ושיש לו בעלות רק על דירת מגורים אחת שהוא גר בה, או שאין לו דירה כלל.
לגבי כספים: שסך כל הכספים שיש לו מירושה או מחסכונות הוא מקסימום 34,300 ש”ח. כספים שסגורים בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים אינם נלקחים בחשבון.
לגבי אנשים שאינם מחוסרי אמצעים: קיים הסכם שכ"ט בין עמותות האפוטרופסות לבין משרד המשפטים – האפוטרופוס הכללי. ההסכם קובע מקסימום שכר טרחה לפי הכנסות האדם והיקף ענייני הטיפול בו.
פגיעות בעמוד השדרה מהוות אתגר משמעותי עבור רבים, והן יכולות להשפיע על איכות החיים בצורה עמוקה. תהליך השיקום מפגיעה זו כולל לא רק טיפול פיזי, אלא גם תמיכה נפשית ורגשית. האפוטרופסות לגוף במהלך השיקום היא חלק בלתי נפרד מהתהליך, שכן היא עוסקת בניהול ובתמיכה במטופל במצבים מורכבים אלו.
אפוטרופסות מתייחסת למצב שבו נדרש למנות אדם או גוף אשר ינהל את ענייניו של אדם אחר, בדרך כלל בשל חוסר יכולת להבין או לנהל את חייו באופן עצמאי. במצבים אלה, ישנה חשיבות רבה לניהול טיפולי תזונה אפקטיביים, במיוחד כאשר מדובר באנשים עם צרכים מיוחדים או במצבים רפואיים מורכבים. אפוטרופוסים אחראים על קבלת החלטות חשובות, ובפרט בתחום התזונה, שיכולה להשפיע על הבריאות הכללית של האדם המופקד בידיהם.
אפוטרופסות לגוף מתייחסת למצב שבו אדם לא יכול לקבל החלטות לגבי בריאותו או טיפולו הרפואי. המערכת המשפטית בישראל מספקת כלים להענקת אפוטרופסות, כאשר יש צורך בנוכחות של מצבים רפואיים, נפשיים או אחרים שמונעים מהאדם לקחת חלק פעיל בהחלטות הנוגעות לגופו. הדבר חשוב במיוחד בטיפול קהילתי, שבו יש לשקול את זכויות המטופל ואת טובתו בעדיפות עליונה.
אפוטרופסות מהווה נושא חשוב בתחום הבריאות, במיוחד כאשר מדובר באנשים הסובלים מכאב כרוני, כמו כאבי גב. תהליך האפוטרופסות כולל הקצאת סמכויות והחלטות רפואיות לאנשים אשר אינם יכולים לנהל את בריאותם באופן עצמאי. השפעת אפוטרופסות על טיפול בכאבי גב יכולה להיות משמעותית, שכן היא משפיעה על האופן שבו מטפלים מקבלים החלטות לגבי טיפול, תרופות ושיטות טיפול.
אפוטרופסות לגוף נועדה להגן על אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, ובפרט במקרים של הפרעות שינה כרוניות. כאשר אדם נמצא במצב שבו הוא אינו יכול לקבל החלטות רפואיות או יום-יומיות באופן עצמאי, נדרשת התערבות חיצונית. תהליך האפוטרופסות עשוי לכלול מינוי אפוטרופוס שיפקח על הטיפול הרפואי, כולל טיפול בהפרעות שינה.
אפוטרופוס מהווה אחת הדמויות המרכזיות בתהליך הטיפול בחולי כליות, במיוחד כאשר מדובר במקרים שבהם החולה אינו מסוגל לקבל החלטות רפואיות באופן עצמאי. תפקידו כולל ניהול ההיבטים המשפטיים והבריאותיים של החולה, תוך שמירה על זכויותיו ורווחתו. האפוטרופוס נדרש להבין את מצבו הרפואי של החולה, את האופציות הטיפוליות הזמינות ואת השלכות הבחירות השונות.
